על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") ההורים שניהם הם האפוטרופסיים של ילדיהם עד גיל 18 (ס' 14 לחוק). המשמעות של אפוטרופסות זו היא בין היתר החובה לדאוג לצרכי הקטין כמפורט בס' 15 לחוק וכן להחזיק בקטין, לקבוע מקום מגוריו ולייצגו. כאשר חובת ההורים לדאוג כל העת לנהוג לטובת הקטין. כמו כן, בכל ענין הנתון לאפוטרופסים, על ההורים לפעול תוך הסכמה (ס' 18 לחוק). הווה אומר, בהעדר קביעה אחרת לאף אחד מההורים אין זכות יתר בנוגע לקטין ויש לקבל הסכמת ההורים שניהם בעניינים מהותיים בחייו של הקטין.
אחזקת קטינים (בעבר נקרא "משמורת") ועקרון טובת הילד
סוגיית אחזקת קטינים היא סוגיה מרכזית ואמוציונלית בהליכי גירושין, והיא נבחנת בכל מקרה באופן אינדיבידואלי ועל פי עקרון העל של טובת הילד. בעבר נהוג היה לקרוא להליכים אלו, הליכי משמורת, ואילו היום אין יותר להגיש תביעות משמורת אלא תביעות לחלוקת הסדרי שהות. לאחר ביטול המונח משמורת נטבע המונח אחריות הורית משותפת. המונח אחריות הורית משותפת אינו מונח חליפי למונח משמורת הישן אלא מונח חליפי לאפוטרופסות. קרי, האחריות ההורית היא תמיד משותפת, אלא אם נקבע אחרת בהחלטה.
האם חזקת הגיל הרך בוטלה?
ס' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את חזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. בשנת 2005 מונתה ועדת שניט לבחון בין היתר את הצידוק להמשך תחולתה של חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. וועדת שניט החליטה להמליץ על ביטול חזקת הגיל הרך והמליצה על בחינת כל מקרה באופן אינדיווידואלי. על אף שבשלב זה לא אומצה המלצת וועדה שניט ולא בוטלה חזקת הגיל הרך, לא ניתן להתעלם מכך שישנם מקרים בהם בית המשפט קובע אחריות הורית משותפת מתחת לגיל 6 ברוח המלצות ועדת שניט ואגב בחינה פרטנית של טובתו של הקטין.
כיצד נבחנת טובת הילד בהליך זה?
במסגרת תביעה לחלוקת הסדרי שהות ובהעדר הסכמה בין ההורים על חלוקת הסדרי השהות עם הקטינים וחלוקת הסדרי השהות עמו, יינתן צו לקבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין אשר במסגרתו תינתן המלצה לאופן חלוקת הסדרי השהות של ההורים עם הקטינים. יש משמעות רבה לתסקיר עו"ס לסדרי דין ועל כן מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין במסגרת ההליך זה. יש לשים לב שטובת הילד נבחנת על פי הראיות והתנהלות הצדדים כפי שמשתקף במסגרת ההליכים ובית המשפט/בית הדין אינו חותמת גומי להמלצת עו"ס לסדרי דין.
האם מתחשבים בדעתו של הקטין במסגרת תביעת לחלוקת הסדרי שהות?
קטין אשר יכול להשמיע את דעתו מתוקף בגרותו בדבר רצונו בשאלת חלוקת הסדרי השהות עם הוריו, עמדתו תישמע ותקבל משקל ראוי בהחלטת בית המשפט.
באילו מקרים תיקבע חלוקת זמני שהות שוויונית?
כאמור, בהעדר הסכמה בין ההורים על חלוקת זמני השהות ייקבע בית המשפט/בית הדין את חלוקת זמני השהות. חלק מהשיקולים הנבחנים בשאלת מתן פסק דין הקובע חלוקת זמנים שוויונית הם בראש ובראשונה מסוגלות ההורים ורצונם להיות מעורבים בגידול ילדיהם, יכולתם של ההורים לנהל שיח מכבד וסביר וקרבה בין מקום מגורי ההורים.
סנקציות בגין אי עמידה בהסדרי שהות
ככל ויש בידכם הסכם גירושין או החלטה הקובעת הסדרי שהות, והצד השני מפר את הסדרי השהות שנקבעו ולא עומד בהם, וכן כל ניסיונותיכם לחייב את הצד השני לעמוד בהסדרי השהות בדרכי שלום עלו בתוהו, ניתן לפנות בבקשה לבית משפט או בית הדין הרבני להטלת סנקציות על הצד המפר. במקביל ככל והצד המפר את ההסכם אינו מתייצב למפגשים עם הילדים ניתן להגיש בקשה להגדלת מזונות.
סופיות דיון
חשוב לדעת כי סוגיית חלוקת הסדרי השהות ואחזקת קטין היא סוגיה שתמיד ניתן להעלותה לדיון ולבחון את החלוקה מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות.
